.

חם בפורום




קבוצת הלימוד של
הפרק היומי בתנ"ך
בוואטסאפ וביוטיוב. הצטרפו אלינו -

שייכות



כל ילד (וכל מבוגר) רוצה להרגיש שייך לסביבה בה הוא גדל וחי תחושה זו היא בסיסית וקיומית ממש כמו אויר לנשימה!
 

האדם הוא יצור חברתי, מרגע הלידה לאורך כל חייו הוא שואף להשתייך בתחילה למשפחה הקרובה אח"כ למעגל החברה ובהמשך לעמו ומולדתו .

ילד המפתח תוך כדי התפתחותו אמונה שהוא שייך, שיש לו מקום ואין לו ספיקות לגבי מקומו במשפחה, שהוריו אוהבים אותו גם אם הוא לא מצליח ולא מושלם - ירגיש כך בכל מקום. הוא יגדל להיות אדם בעל ביטחון עצמי, אדם שמקבל את עצמו כמו שהוא, ומרגיש טוב בכל מקום. הוא לא יהיה עסוק בלהוכיח את עצמו, לא יחפש כל הזמן אישורים שהוא בסדר, ויוכל להפנות את האנרגיות שלו להגשמת היעוד הייחודי שלו בעולם.

אדם שמרגיש שייך, מרגיש בעל ערך.

ילד שהרגשתו טובה - גם התנהגותו תהיה טובה.

לעומת זאת ילד שמרגיש שאין לו מקום, יקדיש את האנרגיה שלו למציאת מקום. במקום לתרום הוא יתמקד בעצמו.
כמו הצורך באוויר לנשימה - חייבים לנשום אויר, וכשאין אוויר צלול - נושמים את מה שיש, גם אם האוויר מזוהם. כך הצורך של הילד להשתייך - אם הוא לא מצליח להשתלב בצורה מועילה, אז הוא מוצא דרך אחרת, העיקר - להשתייך.

הוא יכול להרגיש מאד שייך, גם אם הוא מאד יפריע ויוותר על מועילות ותרומה. במקרה כזה על ההורה לאפשר לילד לפתח את המועילות בדרך יצירתית.



אם כן, כיצד נסייע לילדינו להרגיש שייכים?למשפחה ? לחברה הסובבת אותם ?
  1. < >- אנחנו משתפים בחיינו אנשים שיקרים לנו. כשהורה משתף את הילד שלו הוא אומר לו בדיוק את זה: אתה יקר לליבי, אני אוהב אותך ולכן נעים וטוב לי לשתף אותך בחוויותיי האישיות.ניתן לשתף מגיל צעיר מאד ונושאי השיתוף יהיו בהתאם. בגיל צעיר אפשר לשתף בדברים כמו: "פגשתי חבר...", "ראיתי הצגה מעניינת" ובגיל מאוחר יותר אפשר לשתף גם אירועים מורכבים יותר כמו סיפורים ממקום העבודה או "קרה לי דבר לא נעים היום, המנהל כעס עלי..." או "שמחתי כשפגשתי את..."< >- כשהורה מתייעץ עם הילד הוא אומר לו – חשובה לי דעתך, אני סומך על שיקול הדעת שלך, מעניין אותי מה אתה חושב על... ההתייעצות תהיה תמיד ביחס לגיל הילד ולהתפתחות שלו. בגיל צעיר אפשר להתייעץ על היכן להניח את עציץ הרקפות, ובגיל מאוחר יותר, מה לדעתך יהיה נכון יותר לקנות, את המוצר הזה או האחר?לבקש עזרה- אחד הדברים החשובים ביותר כדי לתת לילד תחושה שהוא אהוב ורצוי היא לבקש את עזרתו. אין דבר יותר משמח את הילד מאשר התחושה שזקוקים לו. חשוב שהעזרה תהיה אמיתית ומשמעותית ככל האפשר ולא מלאכותית. בגיל הצעיר זה לבקש שיעזור בפינוי השולחן מציוריו וצבעיו, ובגיל מאוחר יותר בהכנת ארוחת הערב לכל המשפחה וכן הלאה.
     
  2. לאפשר ייחודיות- יחד עם הכוונות של ההורה להפוך את המשפחה למלוכדת ובעלת ערך, חשוב לכל ילד שיחוש יחיד ומיוחד בפני עצמו. אפשר לומר לילד, אני מאוד נהנה לשמוע את קולך היפה. אני מאד שמח ללמוד ממך. אתה כל כך מוכשר שזה ממש מרגש אותי. שימת הלב ליכולות ולכישורים המיוחדים לכל ילד, מבלי ליצור תחרות, היא אומנות שניתן לרכוש.
     
  3. לא להשוות- מי מאיתנו היה רוצה שישוו אותו למישהו אחר? אף אחד. הימנעות מהשוואות עם האח, החבר, בן הדודה, תחזק את הביטחון של הילד בדרכו, ביכולותיו וכישוריו.
    לעיתים נדמה להורים שאם ישוו את אחד מילדיהם עם אחיו או אחותו, הדבר יעלה את המוטיבציה שלו, אך זו טעות. ההשוואות מזיקות. הדגש צריך להיות על היכולות, על הכוחות שלו. הם קיימים בו, רק צריך לעורר אותם מתרדמתם! כדאי לשוב ולומר לילד שאתם סומכים עליו ומאוד מעריכים את המאמצים שלו בלי להשוותו לאף אחד אחר.
     
  4. לעודד ולעודד- שום דבר אינו מובן מאליו. ילד זקוק לתשומת לב והערכה על הפעולה בה השקיע מאמץ. העידוד הוא דרך לחזק את הביטחון והאמונה שלו בעצמו וביכולותיו. חשוב לעודד את הילד גם ובעיקר כאשר הוא מצליח למלא משימה באופן חלקי, ועל כך לשים את הדגש. במקום לומר: "מדוע עשית רק חצי מהפאזל?" מומלץ לומר "יופי שהצלחת להשלים חצי מהפאזל". לומר "עזרת מאד כשסדרת את המדף האמצעי" במקום "מדוע סדרת רק מדף אחד?".הסיכוי שהילד יתמיד בעשייתו יהיה גדול הרבה יותר בעקבות העידוד מאשר בעקבות ביקורת או האשמה.


    לסיכום:
    השייכות היא ההרגשה חשובה ביותר המניעה אותנו לפעול בחיים.
    אם אני מרגיש שמקבלים אותי כפי שאני אז אני מעז יותר, תורם ומועיל.

    המטרה שלנו כהורים היא לבנות גשר חיובי ביחסינו עם הילדים,להעניק להם חום ואהבה ללא תנאים רק
    משום שהם ילדינו המתוקים " אני אוהב אותך בזכות מה שאתה בכל זמן ובכל מקום "





    בהצלחה לכולנו!


    נורית אלבז, יועצת חינוכית.
     

כתובת: ת.ד. 210 קרית מלאכי   טלפקס: 08-8503823   מייל: merkaznerya@gmail.com