.

חם בפורום




קבוצת הלימוד של
הפרק היומי בתנ"ך
בוואטסאפ וביוטיוב. הצטרפו אלינו -

שאלת השבוע- "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ"
הרב נועם רימון


השאלה


איך יתכן שתינוק אחד נולד לפני תינוק אחר, ואף על פי כן ברית המילה שלו תהיה בתאריך מאוחר יותר (ולא מדובר בתינוק חולה)?

התשובה


בתחילת פרשת תזריע, כתוב: "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ". פסוק זה לכאורה אינו שייך לפרשה, העוסקת בטומאת לידה וצרעת, וכבר דנו הפרשנים מה מלמדנו פסוק זה, ומדוע מובא כאן ולא בפרשת לך‑לך שנצטווינו על המילה (עי' באור‑החיים הקדוש על הפסוק, שמסביר העניין).
הלימוד העיקרי שלמדו חז"ל (שבת קלב, א) מפסוק זה הוא שברית המילה דוחה שבת. אף על פי שבמעשה המילה יש מלאכה שהייתה אמורה לאסור אותה בשבת (הוצאת דם לצורך תיקון אסורה משום מלאכת שוחט, ועי' שבת קו, א שמבואר שיש בזה תיקון ולא קלקול), התורה חידשה לנו שמצווה למול בשבת ואין בזה איסור כלל.
נחזור לשאלה שבפתיחה.
במשנה במסכת שבת פרק יט משנה ה מובא כך:
"קטן נמול לשמונה, לתשעה, ולעשרה, ולאחד עשר, ולשנים עשר - לא פחות ולא יותר. הא כיצד, כדרכו לשמונה, נולד לבין השמשות נמול לתשעה, בין השמשות של ערב שבת נמול לעשרה, יום טוב לאחר השבת נמול לאחד עשר, שני ימים טובים של ראש השנה נמול לשנים עשר".
מהמשנה יוצא שאם תינוק נולד בערב שבת בין השמשות, מילתו נדחית ליום ראשון, כיוון שיש ספק אם נולד ביום שישי או בשבת, ודווקא מילה בזמנה דוחה את השבת, ולא ספק. ונחלקו הפוסקים מהו בין השמשות, והאריך בזה ביביע אומר ח"ז או"ח סי' מא. ולמעשה כתב שמדובר בעשרים דקות בימי ניסן ותשרי שהיום והלילה שווים, אולם בחודשים אחרים הזמן שונה (ייתכן מעט פחות או מעט יותר מעשרים דק').
ולכן, במקרה שהתינוק הראשון נולד בערב שבת בבין השמשות, דהיינו בתוך עשרים דק' מהשקיעה באותו מקום, מילתו תידחה לאחר השבת, וימולו אותו ביום ראשון, והתינוק השני שנולד אחריו, לאחר בין השמשות, מילתו תהיה בשבת.

כתובת: ת.ד. 210 קרית מלאכי   טלפקס: 08-8503823   מייל: merkaznerya@gmail.com