.

חם בפורום




קבוצת הלימוד של
הפרק היומי בתנ"ך
בוואטסאפ וביוטיוב. הצטרפו אלינו -

עידוד


שאלה:
אנו הורים לשלושה ילדים מתוקים בגילאי יסודי (כיתות א',ד', ו'), חשוב לנו מאוד שילדנו יצליחו בחיים לכן אנו משקיעים בהם רבות קוראים להם סיפורים, לוקחים אותם לחוגים ויושבים איתם לעשות שיעורים וללמוד למבחנים. אך לא כולם מוכנים לשתף פעולה ככל שהם גדלים יותר זה נעשה מסובך וקשה. הבעיה בולטת במיוחד אצל הילד הבכור- הוא קצת יותר מתקשה בלימודים ואצלו גם הדרישות מבית הספר רבות יותר. הוא מעדיף לשחק במחשב או לבלות עם חברים במקום לשבת להתכונן למבחן ואז חוזר הביתה עם ציונים נכשלים. אנו רוצים לדעת מה נכון לעשות, כיצד להגיב? איך אפשר לעודד אותו להשקיע בלימודיו באופן שהוא ירצה להצליח לפחות כמו שאנו רוצים בשבילו אם לא יותר? (חשוב לנו שגם האחים הצעירים לא ילמדו ממנו), נשמח קבל עצה.
 
תשובה
כולנו רוצים שילדינו יצליחו בלימודים בפרט ובכל מעשיהם בכלל. חשוב לנו כהורים שילדינו יהיו שמחים וירגישו טוב עם עצמם. איך מעודדים את ילדינו בדרך שתצמיח אותם להצלחה בלימודים? זוהי שאלה חשובה שמעסיקה הורים רבים.
 
ננסה להבין מהו עידוד:
עידוד הוא כל דבר שמעלה את תחושת הערך העצמי של הילד בעיני עצמו.
העידוד משפר את דעתו על עצמו, מגביר את בטחונו בכוחו ומסייע לילד להכיר בטוב שבו.
הבסיס לעידוד נשען על האמונה שכל אדם הוא בעל ערך, וראוי לכבדו על כך.
 
כולנו זקוקים לעידוד במצבים שונים בחיים, גם אנו המבוגרים, אם בעבודה ואם בחיינו הפרטיים. העידוד נותן לנו כוחות להמשיך לפעול וליצור משום שאנו מרגישים בעלי ערך ותועלת. על אחת כמה וכמה שילד שנמצא בתחילת תהליך התפתחותו ועיצוב אישיותו זקוק לעידוד.
אם תחושת השייכות היא כמו אויר לנשימה, העידוד הוא כמו מים לצמא.
חשוב שנבין זאת - עידוד הילד מאוד חשוב וחיוני להתפתחותו הרגשית והחברתית וכמובן גם להצלחתו הלימודית.
 
חשוב לעמוד על 2 טעויות נפוצות ביחס לעידוד:
1. שבח במקום עידוד- פעמים רבות כאשר ילד חוזר הביתה עם ציון 90 במבחן הוא זוכה לשמוע מהוריו המרוצים "איזה יופי,כל הכבוד! איזה חכם אתה"- בהתייחסות זו שיבחו ההורים את הילד ונתנו לו ציון מילולי על הציון המספרי שהשיג במבחן וכן החמיאו לו על חוכמתו. הדבר עלול להלחיץ חלק מהילדים מכיוון שהם צריכים לעמוד ברף של 'החכם והמצליח'. התייחסות זו של ההורים יכולה להחמיא לילד ולתת לו גם הרגשה טובה אך זה  לא עידוד.
אחת המסקנות החשובות שפרסמה החוקרת קרול דווק מאוניברסיטת סטנפורד במחקרה היא ששיבוח ילדים על הצלחותיהם ועל חוכמתם איננו תורם לשיפור הישגיהם ואף עלול להיות בעל השפעה שלילית עליהם. הסיבה לכך היא שהילד לא למד שום דבר על עצמו באופן ההתייחסות הזו.

לעומת זאת הורה המעודד יאמר :" השקעת ולמדת רבות למבחן ניצלת את השעות שלך לחזרה על החומר במקום לשחק  והצלחת להגיע לציון יפה, כל הכבוד לך!"

בדרך זו הילד לומד על האופן שבו הוא פעל על מנת להגיע להישג הלימודי.

העידוד הנכון חייב להתייחס למאמץ של הילד והשתדלותו תוך הסתכלות על הכוחות והיכולות של הילד ביחס לעצמו.

כמובן שלגבי ילד שנכשל ומתקשה להגיע להישגים גבוהים, העידוד יהיה משמעותי עוד יותר.

ילד שמגיע עם ציון 40  הביתה וכולו מבויש על הישגיו ואז במקום לשמוע דברי עידוד וניחומים הוא מקבל דברי מוסר ותוכחה: "נו, כמה פעמים כבר אמרתי לך לשבת ללמוד למבחן במקום לשחק במחשב מי שלא לומד לא יודע!!"  - אמירה כזאת לא תסייע לילד להתיישב ללמוד בפעם הבאה.

גם אם הילד לא התנהל בצורה נכונה ואכן בזבז את זמנו, ברגע שהוא משתף את ההורה בכישלון שחווה הוא זקוק להתייחסות שתרומם את רוחו, שתגרום לו להרגיש שכאן הוא אהוב ורצוי. אח"כ צריך להתיישב עימו ולחשוב ביחד איך לשפר את המצב הלימודי שלו.


2. הפחד ביחס לעידוד- הורים ומורים חוששים בטעות שאם יעודדו את הילדים שהפיקו תוצאות בינוניות או אפילו נמוכות, הם בעצם מעודדים אותם לא להשתפר, לוותר לעצמם, להפסיק לשאוף ליותר.

אנו מאמינים שלילד יש נטייה טבעית ומולדת להתפתח ולגדול כדי להגשים את עצמו, מה שמונע ממנו לממש את אותו פוטנציאל זה בעיקר פחד. פחד להיכשל, להיות לא מוערך ואהוב.

עידוד הוא דרך הטובה ביותר ליצירת תחושת שייכות. זה לא חוכמה לפרגן לילד רק כשהוא מצליח. למעשה, משמעות העידוד היא - יש לך מקום ללא תנאים! אתה שייך, גם כשאתה טועה, בכל מצב. אנו אוהבים אותך ורואים את מאמציך ביחס לכוחות שלך.

ולכן אם הילד השקיע ולמד למבחן וקיבל 60 ( עשרים נקודות יותר מהמבחן הקודם) אנו נראה בכך הצלחה והתקדמות  ונמשיך לעודדו. כי דווקא עידוד ילדים על מאמציהם ללא כל קשר לרמת ההצלחה תורם במידה רבה לשיפור ההישגים לאורך זמן כמו גם לשיפור ביטחון העצמי, להערכה עצמית מציאותית ולהגברת המוטיבציה.
 

לסיכום, כמה טיפים לעידוד ילדים:
  • תמיד צריך להתייחס למעשה (של הילד) ולא לעושה. לא –" איזה ילד רע אתה", אלא- "המעשה שלך לא טוב".
     
  • להתייחס לכוחות ולא לחולשות, להדגיש את החיובי שבו ולא את החסר. "אני יודע שאתה מסוגל ליותר" ולא- "למה אתה מתעצל ולא לומד כמו שאתה יכול?"
     
  • לא להתייחס בעידוד רק לתוצאה, אלא להדגיש לילד שאנו רואים את ההשקעה והמאמץ שעשה. להבליט שהתוצאה היא פועל יוצא של המאמץ.
     
  •  חשוב להכיר ולהוקיר כל התקדמות אפילו קטנה במילה, מבט או מגע.
     
  • לעשות מאמץ להסתכל על כל ילד ביחס לעצמו מבלי להשוות לאחרים, לא לאחים ולא לחברים.
     



    שנזכה להתעודד ולהמשיך לעודד!


    נורית אלבז - יועצת חינוכית

כתובת: ת.ד. 210 קרית מלאכי   טלפקס: 08-8503823   מייל: merkaznerya@gmail.com