.

חם בפורום




קבוצת הלימוד של
הפרק היומי בתנ"ך
בוואטסאפ וביוטיוב. הצטרפו אלינו -

יום העצמאות אצל רבינו הרב צבי יהודה


יום העצמאות - חג לאומי או חג דתי?...


כולנו יודעים שביום העצמאות יש שבתון, אין לימודים ונערכים טקסים שונים. השאלה היא האם זה שייך להלכה, או אולי כשם שישנם בעמים שונים חגים לאומיים כך גם יום העצמאות?

רבנו, הרב צבי יהודה הכהן קוק, מתחילת קום המדינה (ועוד לפניה, בהכרזת האו"ם) קבע כלל ברור: זה היום עשה ד'- נגילה ונשמחה בו! כל זאת מתוך התפיסה שאביו, מרן הרב זצ"ל , טבע: עם ישראל שונה מכל העמים.

הלאומיות במהותה והקמת המדינה היא מצוה מתרי"ג- שלא נעזבנה [את ארץ ישראל] ביד האומות, או לשממה (הרמב"ן ספר המצוות מצות עשה ד). יותר מזה: אם זכינו לעצמאות, הרי זו התגשמות של תפילתנו: "ושבור עול הגויים מעל צוארנו, ותוליכנו קוממיות לארצנו"(ברכת "אהבת עולם"). קבוץ הגלויות הוא ההתגשמות של "וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ לארצנו"(מתוך שמונה עשרה). ולא נשכח את הנס הגדול, הנצחון במלחמת השחרור של "מעטים ביד רבים", שהוביל להקמת המדינה. וכי אפשר להיות כפויי טובה על כך?

אולם רבנו לא רק לימד על יום העצמאות. הוא בעצמו היה שותף בעיצוב הדמות והאופי של היום. קחו לדוגמא את חנוכה: וכי ללא הדלקת נרות, על הניסים, הלל שלם ועוד, אפשר היה לחגוג את חנוכה? וכשם שאז "בני בינה ימי שמונה קבעו שיר ורננים", כך ראה רבנו את תפקיד חכמי הדור, להורות לעם כיצד יש לחגוג.


 נציין שני צעדים משמעותיים:
  1. תפילת יום העצמאות.
  2. מסיבת יום העצמאות.
    *לגבי התפילה הורה רבנו להישמע להוראות הרבנות הראשית לישראל. כידוע, בתחילה אמרו חצי הלל ורק אח"כ החליטו על הלל שלם. רבנו הנהיג בישיבה- ורבים נהרו לישיבת "מרכז הרב" כדי להשתתף- תפילה חגיגית ברוב עם, וכפי שנאמר בתהלים קז [מזמור הנאמר בפסח וביום העצמאות] וִירֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ:

   *לגבי המסבה. בתחילה היו בני הישיבה יוצאים לרקוד עם הציבור. כן, תתפלאו, היו ריקודים ברחובות הערים,  כמו בשיר "כל הארץ דגלים, עם רוקד גלים גלים". לאחר מיכן הגה הרב את רעיון המסיבה שנערכה לאחר סעודת מצוה. במסיבה זו שנערכה בהיכל הישיבה הוזמנו גדולי התורה (אציין למשל את הרב ש"י זוין זצ"ל, הרב מרדכי אליהו זצ"ל ועוד). כמו כן הוזמנו אישי צבור, ראשי ממשלות ושרים, וכן מפקדים בכירים בצה"ל. היה זה מרנין לראות את כל החבורה המיוחדת הזו יושבים יחד ומקשיבים לדברי התורה, וגם משמיעים את דבריהם מתוך שותפות וקשר.

את השיחה המרכזית נשא רבנו. בשנת ה 19 למדינת ישראל החל רבנו לפתע לדבר על יהודה ושומרון, על חברון, שכם ויריחו- למרות שהיה זה שלושה שבועות לפני פרוץ מלחמת ששת הימים. ויהי הדבר לפלא.

 שיחה זו נקראת "מזמור י"ט של מדינת ישראל", על שם שרבנו, כמנהגו, דרש את תהילים פרק י"ט, וכן מדי שנה דרש על פרק התהילים לפי מספר השנים של חיי המדינה, כפי שנוהגים ביום הולדת.

מה היה היחס לצביון החילוני שביום הזה? רבנו הביע דעתו ביחס למיצעד צה"ל שאין זו עבירה של "כוחי ועוצם ידי", מפני שיש חשיבות עליונה להגנה על ארצנו. הטנקים והמטוסים הם מכשירי מצוה. אולם כאשר צעדו החיילות נמנע רבנו מלמחוא כף. וכדבריו בשיחתו הידועה: אנו אנשי אמת, ואין אנו מחניפין.

 
בחסדי ד' זכינו לשנת ה 66 למדינה. ברוח דברי רבנו נישא תפילה מתוך מזמור סו:
כָּל הָאָרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וִיזַמְּרוּ לָךְ יְזַמְּרוּ שִׁמְךָ סֶלָה:


בברכת חג עצמאות שמח,
הרב יהודה בהרב


 

כתובת: ת.ד. 210 קרית מלאכי   טלפקס: 08-8503823   מייל: merkaznerya@gmail.com