.

חם בפורום




קבוצת הלימוד של
הפרק היומי בתנ"ך
בוואטסאפ וביוטיוב. הצטרפו אלינו -

חרדה חברתית



השאלה:

לבנימין שלום,
שמי גיל, בפעם הקודמת התייחסת לשאלה של זוג על הבן שלהם והגדרת אותו כמופנם. הדברים שכתבת עניינו אותי מאוד, אבל לא בגלל ילד שלי, אלא בגלל שזה גרם לי לחשוב על עצמי. האם אני מוגדר כמופנם?
אני מתקשה מאוד ליצור קשרים עם אחרים, במיוחד עם אנשים שאני לא מכיר, אבל אפילו עם אנשים שאני מכיר יש לי קושי ליצור קשר. אני מתקשה מאוד להתקשר בטלפון, לא נעים לי ששומעים אותי מדבר ואני מנסה כמה שפחות לעשות את הדברים האלו או להיות במצבים שאצטרך לעשות זאת. האם זה אומר שאני מופנם? ביישן? האמת היא שזה די מפריע לי.




התשובה:
 
שלום גיל,
יתכן מאוד שיש לך נטייה למופנמות. כפי שכתבתי בעבר, תוכל להכיר את עצמך על ידי שתשים לב האם אתה מפנה את המשאבים המנטאליים שלך פנימה, אם אתה ממעט ליצור קשרים מרובים במהרה, אם שקט מרגיע אותך ונותן לך נינוחות יותר מהתרחשויות סוערות.

עם זאת, יתכן שאתה סובל מחרדה חברתית. ראשית אדגיש במלוא העוצמה שזה רק יתכן! משום שאין לי אפשרות לתת אבחנות דרך שאלות בעיתון. עם זאת, אתאר בקצרה ובאופן חלקי את נושא החרדה החברתית ואתה תכריע האם הדברים מתאימים להתנהלות החברתית של חייך.

חרדה חברתית הינה תופעה נפוצה מאוד. מחקרים גילו שכ-7 אחוזים מהאוכלוסיה יסבלו במהלך חייהם מחרדה חברתית. חרדה חברתית, בשונה מסתם ביישנות, היא מצב קבוע של אי נעימות ופוגעת באיכות החיים ועל כן דורשת עבודה בהתמודדות איתה. רבים מאוד מהסובלים מחרדה חברתית הם בעלי נטיה לביישנות ולמופנמות, אולם לא כל מי שהוא מופנם וביישן יפתח חרדה חברתית.


מה ההבדל בין ביישנות לבין חרדה חברתית?

כאשר באים לענות על שאלה זו יש לענות על 2 שאלות:

1.       מה תגובותיו של האדם למצב חברתי מאיים, לפניו או במהלכו?

2.       האם תגובות אלו גורמות לו להימנעות מפעילות, בצורה הפוגעת באיכות החיים.

ההתנהלות השוטפת של החיים שלנו מורכבת מקיום מתמיד של מפגשים ויחסי גומלין עם אנשים אחרים. המפגשים יכולים להיות עם כאלו שקרובים אלינו מלידתנו, כאלו שלמדנו להתקרב אליהם וגם עם אנשים רחוקים שאין לנו קשר איתם. חלק מיחסי הגומלין יהיו קבועים בתדירות גבוהה או נמוכה ורבים מהם חד-פעמיים. חלקם יהיו במפגשי אחד-על-אחד וחלקם מול קבוצה.

לצורך ההתנהלות של חיינו אנו יוצרים קשר טלפוני, יוזמים שיחה, נכנסים למקומות חברתיים, מדברים עם דמויות בעלות סמכות, מביעים דעתנו ועוד ועוד, חלקם בתקשורת ישירה מול אדם אחר וחלקם רק בנוכחות של אנשים אחרים.

עבור אדם הסובל מחרדה חברתית, פעילויות רבות הקשורות בבני אדם אחרים, מאיימות וגורמות לתחושת מצוקה. אדם זה עלול לחשוש מאוד מכניסה לחדר שבו יושבים אנשים אחרים, ממצבים בו יהיה במרכז תשומת הלב, מהבעת עמדה בשיחה או מהתנגדות ללחץ של איש מכירות, מליזום שיחת טלפון ואף מביצוע פעולות פשוטות של אכילה, כתיבה או דיבור בטלפון בנוכחותם של אנשים אחרים. מצבים אלו ואחרים גורמים לאדם הסובל מחרדה חברתית לפחד מדחיה, בוז והשפלה.

מפגש עם מצבים אלו, בין מפגש ממשי בהווה ובין מפגש עתידי, יגרום למחשבות לא נעימות שהאדם אומר לעצמו כגון: אני לא מעניין אף אחד ולא רוצים בחברתי / יראו כמה שאני מוזר / יראו כמה שאני טיפש / כולם יסתכלו עלי / ילעגו לי / ישפילו אותי. אמירות כאלו ואחרות מציירות בעיני האדם את הסיטואציה כמאיימת.

אם נשים לב להתרחשויות הגופניות אצל אדם זה נוכל לזהות הסמקה, קצב לב מואץ, קוצר נשימה, רעד במקומות מסוימים, הזעה, אולי גם סחרחורת.

אם זו התגובה ואלו החוויות נוכל להבין מדוע אנשים שסובלים מחרדה חברתית ינסו להימנע מאותם דברים שגורמים להם לחוויה לא-נעימה זו. כאן מגיעה ההימנעות.

כמובן, לא אצל כל אדם יהיו חרדות מכל המצבים וגם התגובות תהיינה שונות וייחודיות בין אדם לאדם.

לא כל הימנעות גורמת לפגיעה באיכות החיים, אך יתכן מאוד שהימנעויות כאלו ואחרות גורמות לסבל. לדוגמה, אם אדם לא פונה למנהל בעבודה על מנת לקבל את זכויותיו בשל החרדה החברתית שלו זו פגיעה באיכות החיים. אם גבר או אישה לא מצליחים ליצור קשר זוגי בשל החרדה, זו פגיעה באיכות החיים.

כאשר יש סבל, אנשים רבים מתעוררים לבוא ולקבל עזרה מקצועית.

הפעם עסקנו בהבנת הבעיה, בפעם הבאה נדבר בעזרת ה' על ההתמודדות עם החרדה.
 



בנימין בודנהימר, MSW, עו"ס קליני, מתמחה בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי.
טיפול נפשי בחרדה, דיכאון והתמודדויות אישיות
055-6677745

כתובת: ת.ד. 210 קרית מלאכי   טלפקס: 08-8503823   מייל: merkaznerya@gmail.com