.

חם בפורום




קבוצת הלימוד של
הפרק היומי בתנ"ך
בוואטסאפ וביוטיוב. הצטרפו אלינו -

חרדה חברתית - המשך




בפעם הקודמת התחלנו לעסוק בחרדה חברתית. כתבנו שחרדה חברתית מתבטאת בפחד מדחייה במצבים חברתיים שונים, פחד שגורם לתגובות מחשבתיות וגופניות של מצוקה, פחד שגורם להימנעות מפעילות שפוגעת בהתנהלות היומיום התקינה.


כיצד מתמודדים עם החרדה החברתית?

באופן כללי ניתן לומר שהטיפול בחרדה חברתית מתמקד בשני מוקדים, האחד הוא התפיסה שעומדת בבסיס החרדה והשני הוא התמודדות התנהגותית עם המצבים מעוררי החרדה וההימנעויות.
אגב, את שני המוקדים האלו נמצא בטיפולים בפחדים שונים.


מוקד ראשון - איך אני תופס את עצמי?

כאמור בשבוע שעבר, הסובלים מחרדה חברתית נמצאים בפחד מפני זלזול, דחייה, השפלה מצד אחרים כתגובה להתנהגות שלהם, לדבריהם או לעצם נוכחותם במקום מסוים. פחד זה נובע מערך עצמי נמוך. בבסיס המחשבות נמצאת התפיסה שאומרת: "הדברים שלי יישמעו טיפשיים", לא רוצים בנוכחותי", אני אדם מגוחך" ועוד כיוצא באלו. המשותף לכל האמירות האלו הוא הערכה עצמית נמוכה.

למען האמת, כל אדם חווה אינספור אירועי דחייה גדולים או קטנים מדי יום: הערה של אדם ברחוב, ויכוח על תור בחנות, אי הסכמה בדיון בעבודה, דחיית הזמנה של חבר, מבט בוחן של עובר אורח, "סינון" שיחת טלפון ועוד ועוד.

נשמע פעוט ערך? תלוי למי! אדם שערכו בעיני עצמו גבוה והוא מרגיש בטחון עצמי, עובר על דברים אלו לסדר היום וחלקם אף לא נצרבים בתודעתו. הוא בכלל לא זוכר שהתרחש אירוע כזה, ודאי שלא נעלב ממנו. כאשר אדם מעריך את עצמו הערכה נמוכה או שלילית, כל דחייה עלולה לגעת במקומות הרגישים ביותר לערער את הביטחון ולגרום למצוקה. ממצבים כאלו האדם ינסה בכל כוחו להימנע.

טיפול מתאים והדרכה נכונה יכולים לעזור לאדם הסובל מחרדה חברתית להעלות את הערכתו העצמית ועל ידי כך לפתח עמידות בפני מצבי דחייה.


מוקד שני - התמודדות עם מצבים מאיימים

ישנה גם דרך של עבודה ההתנהגותית שמטרתה חשיפה של האדם לאותם מצבים אותם הוא תופס כמאיימים, התנסות ולמידה ש"השד לא כל כך גרוע". לצד חיזוק הערך העצמי, האדם מתנסה במגוון מצבי חיים ועוקב אחר ההתנסויות שלו, לומד על תגובות הסביבה, על תגובותיו, על התוצאות החברתיות של ההתנסויות ועל התוצאות הפנימיות והרגשיות שלו.

הדמיית מצבים חברתיים בחדר הטיפול יכולה לשמש כלי יעיל כהכנה לקראת מצבי אמת. לדוגמה, ניתן לעשות הדמיה של כניסה לחדר הומה, השתתפות בויכוח, ראיון עבודה ועוד. אם ההדמיה תתבצע היטב, על אף שמדובר בהדמיה, תהיינה תגובות דומות מאוד למציאות וניתן יהיה לעבוד עליהן.

בנוסף לאמור עד כה, קורה שההתייחסות המורכבת של האדם ליחסים חברתיים ולמצבים חברתיים גרמה לעיכוב בלמידה של מיומנויות חברתיות. כאשר נמנעים מפעולה לא לומדים כיצד לבצע אותה. לכן, במקרה הצורך, הטיפול יעסוק בהקניית מיומנויות חברתיות, בלמידת התנהגות מקובלת, בהבנת מסרים מילוליים ולא מילוליים מהזולת ושאר כישורים שאדם לומד באופן טבעי מעצם היותו יצור חברתי.

אמנם כאן דיברנו על מסגרת טיפולית, אולם במקרים רבים האדם יכול לקבל הדרכה ולאחר מכן לעשות עבודה עצמית שתאפשר לו להתגבר על הימנעויות ותגובות חרדתיות במצבים חברתיים.




בהצלחה!


בנימין בודנהימר, MSW, עו"ס קליני, מתמחה בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי.
טיפול נפשי בחרדה, דיכאון והתמודדויות אישיות
055-6677745

 

כתובת: ת.ד. 210 קרית מלאכי   טלפקס: 08-8503823   מייל: merkaznerya@gmail.com