.

חם בפורום




קבוצת הלימוד של
הפרק היומי בתנ"ך
בוואטסאפ וביוטיוב. הצטרפו אלינו -

דוגמא אישית בהורות


שמי מוטי, ואני אב לבן בחטיבת הביניים ולשני ילדים בביה"ס היסודי. כילד לא אהבתי את בית הספר, הרבה פעמים בכלל לא הגעתי ללימודים, וכשהגעתי, הייתי עסוק בהרבה עניינים שלא קשורים לכיתה, למורה ולחומר הנלמד. היום אני משלם את המחיר על הזנחת הלימודים. אני עובד קשה מאד לפרנסת המשפחה במקצוע שלא מצריך השכלה. חשוב לי מאד שהבנים שלי לא ילכו בדרך שלי. אני רוצה שהם יהיו מלומדים ויצליחו בחיים. אני אומר להם את זה כל יום, לפעמים בכעס, אבל הם בכלל לא מקשיבים לי ומזלזלים בכל מה שקשור בלימודים ובביה"ס. מה לעשות?




 שלום מוטי!

הדאגה שלך לעתיד ילדיך והרצון שהם יהיו מלומדים מוכיחה אכפתיות ופתיחות. הרבה הורים רוצים שהילדים ילכו בדרך שלהם וימשיכו את העיסוק בו הם עוסקים. עם זאת, עושה רושם שמה שאתה אומר להם לא עובד, וייתכן שבמקום לדבר, צריך לעשות משהו. מעשה שימחיש בהתנהגות יומיומית את הערכים שחשוב לכם כהורים להנחיל.

כשמתבוננים בילדים קטנים, קל להבחין כי הם לומדים את כל מיומנויות החיים מתוך חיקוי של הסובבים אותם. פעוט ש"מדבר בטלפון" כמו אחותו הגדולה, או מנסה לחקות את אבא דופק בפטיש הוא  חמוד ומשעשע. לכן כל ילדה סינית תצטיין בקולולו אם תגדל במשפחה מרוקאית. הפעוט יחקה את מי שסביבו אפילו אם לא יהיו דמויות אנושיות מסביב, כמו הילד ההודי (שלימים התפרסם כ"מוגלי"), שהלך על ארבע ותיקשר בנהימות, משום שגודל על ידי זאבים ביער.

החיקוי מוצא חן בעינינו רק לפעמים. ילדה קטנה מצחיקה אותנו כשהיא מודדת את העקבים של אמא, אבל כשילד מצית את הסיגריות של אבא, אנחנו כבר לא מחייכים. ילדים בוגרים יותר לומדים התנהגויות וערכים מתוך התבוננות, לא תמיד מודעת, בהוריהם. במקרה הטוב, בו ההורים חיים ופועלים לפי הערכים שהם אומרים, הילדים לומדים להעריך אותם ולהתאמץ לחקות אותם. מתבגר שמזהה פער או אפילו סתירה בין הדברים שעליהם ההורים אומרים שהם חשובים, לבין מה שהם עושים בפועל, מאבד את האמון בהוריו,  ונוטה לאמץ את ההתנהגות הלא רצויה, ולא את האמירה שנתפסת כחסרת כיסוי. "כפרה, למה אתה יושב כל היום מול המסך? אתה יודע כמה ספורט חשוב לבריאות שלך? תראה איך השמנת, צא לעשות סיבוב באופניים מאמי, להתעמל על המכשירים שבפארק ועזוב את הסידרה המטופשת הזאת" אומרת אמא. אם היא עצמה מקפידה על צעידה עם הווקמן, יש מצב שהבן יקשיב לה.  אם היא רובצת בעצמה מול המסך, מפצחת גרעינים ונאנחת, סביר להניח שגם הנער ימשיך להשמין לצדה ולא ייענה להצעתה.

"הדרך הנכונה ביותר לחנך בני אדם היא להיות להם לדוגמא" אמר אלברט איינשטיין. אם זה כל כך פשוט, אז למה זה כל כך קשה?

ראשית, הקב"ה לא ברא אף אחד מאתנו מושלם, ולמרות שהיינו רוצים להיות מלומדים / אוכלים בריא / מנומסים / סבלניים/ ערכיים וכיוצא בזה. האופי שבו צוידנו עם הולדתנו, בצירוף עם  עומס החיים והקשיים האישיים לכל אחד, מרחיקים מאיתנו את הדמות שאותה היינו רוצים להיות ושאותה אנחנו מצפים שילדינו יעריצו ויחקו.

חמור מזה הוא הקושי להודות בכך שאנחנו לא מושלמים, שיש לנו חולשות. כמו אותו אבא ששמע את בנו מקלל וצעק עליו "חמור, מי לימד אותך לדבר ככה??" אדם שמעביר ביקורת על עצמו, שמסוגל להודות בטעויות ובחולשות, מאפשר לעצמו להשתנות ולתקן. הורה שמשתנה ומתפתח, מלמד את ילדיו לעשות כך.

במקרה שלך, ברור שלא תוכל להחזיר את שעות הלימוד שהפסדת בכיתה ח', אך בהחלט אתה יכול להראות לילדיך את חשיבות הלימוד. אתה יכול למשל להתעניין בלימודים שלהם, להציץ במחברותיהם לעתים מזומנות, לשאול מה מעניין אותם, מה קשה, מה משעמם. אתה יכול גם להתאמץ וללמוד משהו בעצמך, אולי דבר שמשמעותי לעבודה שלך או שעוסק בענייני בריאות רלונטיים למישהו מהמשפחה. לא לימוד מסובך מדי, אך גם לא מתוך העיתון. חשוב שתדבר על כך עם ילדיך ותראה להם שאתה מתאמץ, מתפתח ומרוויח מכך שלמדת משהו חדש.

אחרי כל זה, עלינו לזכור כי יש תחום רחב מאד שבו אדם מתפתח דווקא משום שהוא אחד, יחיד ומיוחד, דווקא משום שהוא שונה מהוריו, אחיו וחבריו. אברהם אבינו, עליו אנחנו קוראים בפרשת "לך לך" נקרא "עברי" משום שעבר למקום אחר לחלוטין ממה שלימד אותו אביו עובד האלילים. המעבר שלו, האומץ שלו ללכת מארצו, ממולדתו ומבית אביו הם שהביאו אותו להקים את המשפחה המפוארת שאנחנו צאצאיה, משפחה של אמיצים.
למרחב המחיה החשוב להתפתחות של חינוך בריא ומעצים נתייחס ב"ה במדורים הבאים.



תמר כרמי
מנחת הורים
מאמנת אישית
מאמנת ילדים עם קשיי קשב וריכוז
077-5332018 / 052-4213685 tamarcarmi@gmail.com

 

כתובת: ת.ד. 210 קרית מלאכי   טלפקס: 08-8503823   מייל: merkaznerya@gmail.com