.

חם בפורום




קבוצת הלימוד של
הפרק היומי בתנ"ך
בוואטסאפ וביוטיוב. הצטרפו אלינו -

דבר תורה
פרשת בא - ללמוד את הלקח


הרב אשר בנימיני



בפרשתנו שואל רש"י (ז', ג'): מדו לקו מצרים במכות רבות כל כך?
כתשובה הוא מביא את המדרש: "וגלוי לפני, שאין נחת רוח באומות עובדי אלילים לתת לב שלם לשוב... וכן מידתו של הקב"ה מביא פורענות על רשעי עובדי כוכבים כדי שישמעו ישראל וייראו, שנאמר: 'הכרתי גויים נשמו פינותם... אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר' ". וכן מפרשים ראשונים נוספים שריבוי המכות היה כדי שבני ישראל יכירו את בוראם ואת ידו החזקה.

ולכאורה קשה: הרי המצרים עצמם גם הם חזו וראו את נפלאות ה' במצרים, ומדוע אין התגייסות לראיית המצרים? מדוע מדגישים כאן חז"ל דווקא את הלקח של ישראל ולא את הלקח של המצרים?
אכן, גם המצרים ראו את המכות, אלא שמתוך התבונותבהמשך הסיפור ניתן למצוא הבחנה ברורה בין ההתייחסות והתגובה של עם ישראל לזו של המצרים.
לפני מכת בכורות מסרו בני ישראל את נפשם ולקחו את השה לקורבן הפסח, אף שכידוע השה הוא אלוהיהם של המצרים, ולמרות שהיו עדיין ישראל משועבדים תחת ידם- לא היססו, חירפו נפשם ושחטו את הבהמות לנוכח עיניהם של מעבידיהם. הם ידעו עתה מי אלהי האמת ובקול מי עליהם לשמוע, ולא נרתעו מהסכנה שבדבר.
ומנגד, במכת הצפרדע ניתן לראות הדגמה להתייחסותם של המצרים לדבר ה'. הכתוב אומר "ותעל הצפרדע" ודורשים חז"ל: מדוע נקט הכתוב בלשון יחיד- "צפרדע"?
אלא שבאמת צפרדע אחת היתה, והיו מכים בה ונעשית נחילים נחילים. וראה זה פלא: למרות שנוכחו לאחר הכאה ראשונה שהצפרדעים מתרבים, המשיכו והיכו בעקשנותם האיולת, ובכך הגדילו את קושי המכה עליהם עצמם- עד אשר מבאר הכתוב שנעשתה מצרים חומרים חומרים לאחר מות הצפרדעים, ובאשה כל מצרים.

אם כן החילוק ברור: כשעם ישראל ראה את מפעלות ה', לקח הוא מוסר, ועשה את דבר ה', ואילו המצרים לא נגעה ראייה זאת אל ליבם.
זהו שנאמר בצפניה ג': "תראי אותי תקחי מוסר"- העיקר בראיית ניסי ה' היא לקיחת המוסר.




שבת שלום!
 

כתובת: ת.ד. 210 קרית מלאכי   טלפקס: 08-8503823   מייל: merkaznerya@gmail.com